Ear Catcher

טל מנקס תמיד ריתק אותי.הוא עבר דרך מיוחדת מעולם הפרסום שם הוא מהר מאוד כיכב עד שעזב כדי להתרחק ולהתנתק, לעבוד על עצמו ועל ההופעות שלו ולאחרונה אף הוציא את הספר ״ממלכת הבלוף״ שנראה כמו ספר יצירה אבל הוא בעצם יותר ספר על התבוננות עצמית ומסע נפשי. מנקס מתמודד עם שאלות לא פשוטות: למה הצלחה היא מלכודת? האם אפשר ליצור בלי ליפול לפחדים ולרצון שיאהבו אותך? למה אנשים שמקבלים את כל מה שהם חלמו עליו עדיין מוצאים את עצמם לא מאושרים? ואיך אפשר למצוא שקט וליצור מתוך מקום נכון? יש לו קושי גדול עם עולם הפרסום, עם חוסר האמת שבו ובעיקר כי הוא לא מאמין ברוב המוצרים שמפרסמים ולכן הוא כמעט בכלל לא עושה פרסומות ואת אלה שכן הוא בוחר בקפידה ומנסה לשלב את הערכים שלו ביצירה עצמה. בין מדיטציה, במה וקריאייטיב, הגענו לשאלות הגדולות באמת – האם יצירה צריכה להיות חופשית או ממוקדת תוצאה? איך מתמודדים עם ביקורת בלי שהיא תשתק אותנו? ולמה דווקא כשאנחנו מפסיקים להיאחז בהצלחה – אנחנו יוצרים ממקום נכון יותר? זה לא פרק רק ליוצרים – זה פרק לכל מי שרוצה לעצור לרגע, להבין למה הוא באמת עושה את מה שהוא עושה, ולשאול את עצמו: אני יוצר כד

איך הופכים תוכן להצלחה מסחרית בלי לאבד את הקריאייטיב? איך שומרים על הומור קיצוני בעולם הפרסום שמעדיף ללכת על בטוח? ולמה מותגים כל כך מפחדים מהומור נועז? רחלי רוטנר, אחת היוצרות הכי מצחיקות (שיחה מאוירת, wako, הפודקאסט ״הפעם הגזמתם״), מספרת איך בנתה קריירה בלי מסלול ברור – מכתיבה, איור והפקת וידאו ועד שיחות מאוירות שהפכו לתופעה ויראלית. איך משלבים בין קריאייטיב נקי לפרסום מסחרי, ואיפה עובר הקו בין אותנטיות לסוג ההומור שמותגים מוכנים לשלם עליו? דיברנו עם על איך טיקטוק ואינסטגרם שינו את הדרך שבה קריאייטיב נולד, מופץ ונצרך, אבל האם הן באמת מאפשרות חופש יצירתי, או שהן כופות פורמטים שהורסים מקוריות? האם הפרסום הפך לשמרני יותר בגלל הפחד מתגובות ברשת, על גבולות ההומור בפרסום ואיך בכל זאת יוצרים פרסום מצחיק שמצליח לעבור את הלקוח? פרק נדיר לכל מי שעוסק בקריאייטיב, פרסום ותוכן, ורוצה להבין איך אפשר להצחיק ולשמור על אמירה אישית גם כשמדובר בפרסום מסחרי. להצטרפות ל״הקיצר״ הניוזלטר שמסכם את כל מה שצריך לדעת השבוע על שיווק, חדשנות ופרסום> לעמוד האינסטגרם המתחדש של קריאייטיב פירסט>  

מה הסיפור מאחורי "אלה" והשיתוף בנק הפועלים? חודש אחרי הקמפיין- כמה השת"פ מצליח בפועל, מה יש לנעמה מנובה טוויטו לומר על הביקורות המקצועיות כלפי המוצר החדשני ולמה הסטארטאפ שהיא ממנכ"לית, מרקטים AI, הוא הרבה יותר גדול ורציני ממה שאנחנו חושבים? החברה פיתחה מערכת AI מהפכנית שמבוססת על ארבעה סוכנים חכמים שעובדים במקביל ויודעים לא רק ליצור תוכן, אלא גם לנתח מגמות, להפעיל קמפיינים דיגיטליים ולשפר ביצועים תוך כדי תנועה. החברה סיימה סבב גיוס יפה והיא שואפת לשנות את הדרך שבה עסקים מנהלים את השיווק שלהם ומייצרים קריאייטיב, בעיקר ברשת. כבר היום, היא משתפת פעולה עם עסקים גלובליים משמעותיים. אז מה יש להם לחפש בכלל בשוק הישראלי ואיך נולד השיתוף פעולה עם בנק הפועלים? דיברנו על הקמפיין עצמו, כמה הייתה מרוצה ממנו, האם הוא הביא תוצאות, כמה עסקים התחברו למערכת וכמה מצליחים להשתמש בו באופן שוטף. דיברנו גם על הביקורות שיצאו נגד ״אלה״ וגם על השאלה העקרונית: למה לפתח שירות שמחליף כל כך הרבה עובדים אנושיים בתחום השיווק? ולבסוף מה האנדגיים שלהם והאם היא כבר חושבת על האקזיט. פרק שחושף חזון מלהיב לעתיד השיווק והקריאייטיב, וגם מספק הצצה א

איך מנציחים איש קריאייטיב אגדי שהלך מהעולם מוקדם מדי? בדיוק כמו שהוא היה רוצה—עם צחוק, אהבה והשראה. סיגל עבודי, סמנכ״לית הקריאייטיב של מקאן שהכירה אותו מקרוב גם מקצועית וגם אישית מספרת על קשאני, איש קריאייטיב מהזן הנדיר, כזה שנכנס לחדר ומיד ממלא אותו באנרגיה, רעיונות וטירוף חיובי. סיגל מספרת איך קשאני תמיד הביא איתו צבע, שמחת חיים, וחשיבה מחוץ למסגרת. הוא היה עקשן, אבל עקשן חכם—לא מתוך אגו, אלא מתוך תשוקה אמיתית לקריאייטיב טוב יותר. הוא לא היה רק קופירייטר, הוא היה יוצר בכל רמ"ח אבריו, פשוט היה חי את הקריאייטיב. אם לא היה תקציב? הוא היה לומד לבד, חותך, מצלם, מדביק, מביים. אם אמרו לו "לא", הוא היה מביא פתרון חדש, ואם אמרו לו "אין מצב"—הוא פשוט היה עושה את זה בעצמו. השאלה הכי מעניינת בפרק היא איך שומרים על ה”קשאני” הזה בעולם שמנסה לכבות אותו. התשובה? סקרנות אינסופית, אומץ ללכת עד הסוף, והרבה שטותניקיות. כי כשאתה באמת חי את מה שאתה עושה, אנשים לא יכולים שלא להיסחף אחריך. אם יש משהו אחד לקחת מהפרק הזה, זה שכל אחד מאיתנו צריך להיות קצת יותר קשאני או לפחות לתת מקום של כבוד לקשאנים

שרון קונופני, הייתה פרסומאית ויזמת והיום היא שותפה ומנכ"לית גרביטי שעוד זוכרת את הימים שבהם אנשי קריאייטיב היו ״גרים״ בבתי פוסט וזה היה מקום מפגש של פרסומאים ולקוחות שהיו מגיעים קבוע להקרנות לקוח. אבל היום כל אחד יכול לערוך סרטונים מהטלפון. האם זה אומר שאין מקום יותר לפוסט-פרודקשן איכותי?  שרון מסבירה למה דווקא בעידן של שפע תוכן מותגים לא יכולים לוותר על סטודיו מקצועי, וכשהיא מסתכלת על מה שקרה השנה בסופרבול, היא רואה את הפערים בין הגישות. בעוד שבארה"ב מפרסמים משקיעים בטכנולוגיות ויזואליות מתקדמות, אפקטים מרשימים וסיפורים קולנועיים כדי לייצר חוויות יוצאות דופן, בישראל ניכרת לעיתים מגמה הפוכה – חיסכון בתקציבים והתמקדות בתוכן מהיר וזול על חשבון איכות ונראות. האם זו טעות? ואם כן, איך מחזירים את החדשנות לקדמת הבמה? גם השוק השתנה, והתחרות היום לא דומה למה שהייתה בעבר. מותגים מכניסים יכולות עריכה פנימה, פרילנסרים עובדים מהבית, וחברות מזרח אירופאיות מציעות מחירים שוברי שוק. במקום קרב על איכות – התעשייה נגררת לקרב על מחיר. שרון מסבירה איך גרביטי מצליחה להתמודד עם המציאות החדשה ולמה דווקא עכשיו יש צורך

עם 72 מיליון עוקבים ברחבי העולם, ברור למדי שנוסייר יאסין הידוע יותר בכינוי נאס דיילי פיצח את זה. הוא יודע לייצר תוכן ויראלי שמעורר שיח בכל העולם. אבל האם הוא יודע לשכפל את הידע שלו והכישרון שלו לטובת סוכנות סושיאל ותוכן חדשה שפועלת בישראל? נוסייר פותח סוכנות חדשה בישראל ומביא איתו חזון – לקחת את הכוח הוויראלי שהוא בנה ולהפוך אותו לנוסחה שיכולה לעבוד גם עבור מותגים אחרים. במהלך הפרק, הוא משתף בלא מעט מסודות ההצלחה שלו: למה הוא מאמין בעיקר בתוכן אורגני ולא בפרסום ממומן, מה יש לו נגד משפיענים, ולמה לדעתו מותגים בישראל צריכים לחשוב הרבה מעבר לפרפורמנס כדי להצליח. היו גם כמה שאלות ביקורתיות ואף ויכוחים בפרק- מי באמת עומד מאחורי הסוכנות החדשה בישראל? האם הצוות שלו יכול להבטיח את ה"נאס דייליות", אותה ויראליות שכולם חולמים עליה? ואיך נמנעים מתוכן גנרי שרק ממלא את הפיד אבל לא משאיר חותם? וגם, מדוע הוא לא מתגייס להסברה הישראלית וכיצד המותג שלו עצמו מתמודד עם הביקורת הגדולה נגדו בעולם.  פרק מפוצץ בתוכן וערך מאחד המומחים הכי גדולים בעולם אבל גם עם שאלות שכל אחד היה רוצה לשאול. לפרטים על ההרצאה על סופרבול 2025

המשבר התקשורתי של וולט לא שכך, וזו סיבה מצוינת לארח את אסף שמואלי, המשבריסט. בשיחה הזו, אסף מציע תשובות פרקטיות לשאלה איך מותגים יכולים להתמודד עם סערות תקשורתיות גדולות. הוא מנתח את המשבר של וולט בעקבות העלאת המחירים, ומסביר איך מותג כזה, עם כל המשאבים והיכולת להוציא קמפיינים מצוינים, לא זיהה את התגובה הציבורית הצפויה. איך מותגים יכולים ללמוד מזה ולמנוע טעויות שיכולות להוביל לבעיות של תדמית במינימום זמן? אסף לא עוצר במשבר של וולט. הוא עובר גם לדוגמאות של אל-על וגמדים של שטראוס, ומציב את השאלות החשובות: איך מותג יכול להתמודד עם פערים בין שיווק לציפיות הציבור, ומתי צריך להקשיב לקולות המיעוט שקוראים לשינוי? האם אפשר לדעת מראש איך הציבור יגיב, ומה באמת כדאי לעשות כשמותג נקלע למשבר תקשורתי? הפרק לא רק עוסק בניתוח תיאורטי של משברים, אלא מציע אסטרטגיות מעשיות לניהול משברים ברגעים של לחץ. איך מותג יכול לדעת מתי להקשיב, מתי לשמור על הקו השיווקי ומתי לשנות גישה? אסף מדגיש את החשיבות של הבנת השיח החברתי והיכולת להסתגל לצרכים של הצרכנים מבלי לאבד את העקרונות. אם אתם רוצים לדעת איך לנהל שיח ציבורי בצורה חכ

בשיא הסערה סביב העלאת המחירים של וולט, מגיע כפיר ראובני, סמנכ"ל הקריאייטיב של בלינק – משרד הפרסום שמלווה את המותג – ומסביר איך נולד הקמפיין של וולט פלוס ואיך מתמודדים עם ביקורת בעוצמה כזו. כפיר מסביר איך הפך בלינק מעוד משרד סושיאל ודיגיטל, לכזה שעובד עם המותגים הגדולים ביותר במשק, מתאר את סוג העבודה שלהם שמשלב גם קריאייטורים ומשתדל להתרחק מסלבס ומחזמרים וגם, מה בכל זאת מבדל אותם מיתר משרדי הפרסום גם אחרי שעברו לעשות גם קמפיינים באופליין. בהמשך, כפיר חושף את הסיפור מאחורי קמפיין המשפיענים הענק שעשו לתנובה+, על הצלחת ההשקה באינסטגרם וגם הביקורת הקשה שצפה בהמשך ברשת וומה השיעור שלמד בעקבותיו. ואי אפשר בלי טיקטוק. כפיר משתף בכנות איך למד את הפלטפורמה מאפס, לא מתוך אהבה אישית אלא מתוך מחויבות מקצועית. טיקטוק, לדבריו, משנה את חוקי המשחק בכל מה שקשור לתוכן, ובלינק יודעים איך לנצל את זה כדי לייצר קריאייטיב שמרגיש אמיתי, אותנטי ובעיקר – עובד. פרק עם איש קריאייטיב שעשה את המעבר מהפרסום הקלאסי לדיגיטל, טעם את ההצלחה הגדולה וגם התמודד עם קמפיינים שמעוררים לא מעט ביקורת. לפרטים על ההרצאה על סופרבול 2025

איך מותגים יכולים להיכנס לקהילה בלי להיראות כמו פרסום זול? למה השיווק בקהילות לא הפך לתופעה מתפוצצת כמו עולם המשפיענים? ומה באמת מבדיל בין קהילה אמיתית למגבר מסרים רגיל? בפרק מיוחד של הפודקאסט שלי, חן הרשקוביץ אוחיון, מייסדת-שותפה של Community Forward, חושפת את האתגרים וההזדמנויות בשיווק מבוסס קהילה. היא מסבירה איך קמפיינים חכמים בקהילות מצליחים לייצר שיח אמיתי ותוצאות רלוונטיות, ואיך מנהלי קהילות הפכו לכוח מוביל בתעשייה. עם זאת, לא הכל פשוט: החשיפה בפייסבוק בירידה, קשה לנבא מעורבות, ולא תמיד קל למותגים למדוד את הערך המיידי של עבודה עם קהילות. חן מציעה פתרונות חכמים שמשלבים בין פלטפורמות שונות – ניוזלטרים, וובינרים, קבוצות ווטסאפ – כדי ליצור מערך שלם שמוביל תוצאות. העתיד? חן אופטימית. קהילות מותג וקהילות פנים-ארגוניות צומחות במהירות, ושיתוף הפעולה בין מנהלי קהילות ליוצרי תוכן רק מעצים את הכוח שלהן. אז האם זה הזמן של הקהילות לפרוח או שההייפ כבר מאחורינו? התשובות בפרק מלא ערך. להזמנות ההרצאה על המהלכים הכי חדשניים בעולם > להצטרפות ל״הקיצר״ הניוזלטר שמסכם את כל מה שצריך לדעת השבוע על שיווק, חדשנות

מה תפקידם של משרדי פרסום עצמאיים בעולם שבו שולטות הסוכנויות הענקיות? כרמל אבוזלף, מייסד-שותף של "Happpy", מתמודד עם השאלה הזו יום-יום – ובפרק הזה הוא מדבר בפתיחות על האתגרים של משרד עצמאי בעידן שבו כל שקל נספר וכל החלטה נבחנת. דיברנו על האתגר המתמשך של ריטיינרים קטנים מדי מול ציפיות בלתי נגמרות, על הוויתור המודע על מכרזים חינמיים – גם כשהפיתוי גדול – ועל השאלה אם אפשר לשלב בין יצירתיות אמיתית לאפקטיביות שיווקית בעולם שבו הזמן קצר והבריפים דחופים. כרמל שיתף בסיפור ההקמה של "Happy" והסביר איך משרד קטן מצליח להתחרות בענקים בזכות רעב ליצירתיות, גמישות ויחס אישי. אבל האם זה מספיק כדי להחזיק מעמד לאורך זמן? ומה המחיר שמשלמים כשמנסים להיות הכל – גם קריאטיבי, גם רווחי וגם רלוונטי? נכנסנו לעומקם של כמה מהקמפיינים הגדולים של המשרד, כמו "טיסת השקל" לביט ואיך לא, העבודה המתמשכת בסושיאל של דורקס. דיברנו על טעויות, תובנות, והאיזון העדין בין יצירתיות פורצת דרך לבין עבודה שמביאה תוצאות בשטח. פרק שמציע מבט כנה על יתרונות וחסרונות של משרדים עצמאיים, עם הרבה תובנות מעשיות לכל מי שמתעניין במורכבות הנוכחית

תשע שנים עברו מאז שעברי לידר הוציא אלבום חדש – ומאז כל חוקי השיווק וההפצה השתנו. בעידן שבו תשומת הלב שלנו מפוזרת בין אינספור מסכים ותכנים, עברי מוצא דרך ייחודית לשלב בין המוסיקה לשיווק, בלי לאבד את הנשמה היצירתית שלו. בפרק הזה, הוא מספר על ההחלטה האמיצה לוותר על הפצת סינגלים מובילים ולשחרר את האלבום כולו בבת אחת, מתוך אמונה שהקהל  ושדרני הרדיו יבחרו את השירים שהם הכי אוהבים. הוא משתף על אירוע ההשקה האינטימי שבו המוזיקה עמדה במרכז, על טיזרים יצירתיים ברשתות החברתיות שהפכו לחלק מהסיפור, על ההחלטה להתראיין בעשרה פודקאסטים, למה בחר לעלות בקמפיין שילוט וגם, משתף בסיפור על הרגע שבו קאבר ישן שלו הפך לוויראלי בטיקטוק שנים אחרי שיצא. לראשונה אמן ישראלי כמו עברי לידר מדבר בפתיחות על המתח שבין מסחריות לאמנות וגם איך הוא רואה את תפקידו כפרזנטור של כאל ובעבר של פלאפון, על מכירת שירים לפרסומות ושיצופי פעולה מסחריים בהם היה חלוץ ואף קיבל ביקורת. פרק אמיץ עם אחד האמנים האהובים עליי שמדבר על נושא שאמנים לא אוהבים לפתוח- שיווק. לצפייה של הפרק ביוטיוב: https://www.youtube.com/watch?v=M5cRy6pO7GU לעמוד של ״הכל מב

דורון צור הוא הוכחה חיה לכך שבינה מלאכותית היא לא רק טכנולוגיה, אלא כלי שמשנה את כללי המשחק ליצרני תוכן וקריאייטיב כמוהו. בעזרת AI, דורון מצליח לקצר את התהליכים מורכבים של היצירה ולהכין בעצמו תוצרים ללא תלות במעצבים, חברות הפקה, חברות מוסיקה ועוד. איך הוא עושה את זה? דורון מתעקש להשאיר את הכתיבה, הרעיונות והטון האישי בידיים שלו, ומנצל את היכולות של AI לטפל בכל היתר – יצירת הוידאו, כתיבת מוסיקה, אנימציות וגם לעזור משימות טכניות כמו תיקון טעויות כתיב או שכפול משימות טקסט דומות.  לאורך הפרק דורון עונה גם על שאלות פרקטיות: מתי הוא משתמש בכל כלי? איך הוא מתגבר על מגבלות שהוא נתקל בהן? האם הבינה מבינה הומור? ולמה לדעתו לא מאוד חשוב לשמור על קונטיניואיטי? פרק מלא בדוגמאות וטיפים פרקטיים שמוכיח שכל אחד מאיתנו יכול בקלות ובלי מאמץ להפיק יותר מהבינה המלאכותית.  לעמוד של ״הכל מבינה 6״ >אל תשכחו את קוד ההנחה: CATCH22 להזמנות ההרצאה על המהלכים הכי חדשניים בעולם > להצטרפות ל״הקיצר״ הניוזלטר שמסכם את כל מה שצריך לדעת השבוע על שיווק, חדשנות ופרסום> לעמוד האינסטגרם המתחדש של קריאייטיב פירסט>

מה הקשר בין דורון מדלי – האיש שמאחורי הלהיטים שכבשו את העולם, כולל "Toy" שזכה באירוויזיון – לבין עולם הפרסום והשיווק? התשובה טמונה בגישה היצירתית שלו, שמתפקדת כמעט כמו קמפיין פרסומי: שילוב בין רעיון ראשוני, הבנה של קהל היעד, תכנון אסטרטגי ויכולת לספר סיפור שמייצר שיח ותופס מדינה שלמה. דורון פותח בפנינו את הדלת לעולמות היצירה שלו ומראה איך שיר של שלוש דקות יכול להיות הרבה יותר ממוזיקה – הוא יכול להיות קמפיין שמספר סיפור, מביא מסר ברור ומעורר השראה. הוא מדבר על איך לוקחים רעיון קטן – לפעמים שורה שהומצאה באמצע ניקיון הבית – ומפתחים אותו לחוויה שעובדת על כל החושים. דיברנו על הקסם שבניתוח טרנדים גלובליים: איך אפשר לקחת השראה מ-K-Pop, מסורות שוודיות ותובנות מדשבורדים דיגיטליים, ולהפוך אותן למסר שמצליח לרגש, להצחיק ולגעת בקהלים מגוונים. דורון משתף בתהליכים שמאחורי יצירת "Toy" ולהיטים נוספים ואיך יצירתיות משולבת בהבנה עמוקה של קהל היעד יכולה להוביל למהפכה אמיתית?. פרק מלא השראה לאנשי קריאייטיב, פרסומאים ואנשי שיווק שמחפשים לפרוץ גבולות ולהפוך רעיונות לגדולים באמת. לעמוד של ״הכל מבינה 6״

אחרי שכבשה לחלוטין את שוק החניה בישראל, עברה פנגו לנסות לכבוש תחומים נוספים כמו תשלומים בתחבורה ציבורית, תשלום על כבישי אגרה, טעינות חשמליות, שטיפות רכב ועוד. בשיחה עם ליטל פרנקל, סמנכ״לית השיווק והפיתוח העסקי, ניסיתי להבין את כוחו של המותג ואיך בעצם בונים אותו מחדש כך שיתאים גם לשירותים הנוספים והחדשים, למה ויתרה על שני כהן כפרזנטורית ואיך בנתה את נבחרת יוצרי התוכן שמובילה את הקו החדש בעיקר ברשתות החברתיות. דיברנו על הבחירה הלא פשוטה לוותר על קמפיינים בטלוויזיה ולעבור למודל של יצירת תוכן שוטף בדיגיטל, למה העדיפה לא עבוד עם משרד סושיאל ומשפיענים, אלא ריכזה את כל העבודה במשרד הקיים (אברהם), איך בנו את קונספט הגג של ״המנק״לים״ ומה זה בעצם אומר, איך עוברים ממותג שהוא ״פיין קילר״ למותג שהוא ״ויטמין״ ואיך מאזנים בין הרצון לבנות מותג עם ערכים רגשיים לבין הצורך להביא כל הזמן כסף מגוון השירותים לקהלים חדשים וגם באמצעות דמי מנוי חודשיים. פרק מרתק שמנסה לענות על שאלות שכמעט כל איש שיווק מתמודד איתן עם מישהי שהלכה באומץ על מודל חדשני ועכשווי ומשתפת את התוצאות.   להזמנות ההרצאה על המהלכים הכי חדשניים בעולם > , לה

איך נראים שבועיים במשרד הפרסום הכי יצירתי בעולם? דן אריאלי משתף על חוויית ההתמחות יוצאת הדופן שלו במשרד הפרסום האגדי אוגילבי לונדון: איך עובדים על רעיונות פורצי דרך, למה הוא חושב שתמחור לפי שעה הורס את היצירתיות, ואיך פרסום מבוסס מחקר יכול לשנות את כללי המשחק. וגם – מה הוא באמת חושב על קליקים כמדד להצלחה? (רמז: זה יפתיע אתכם). דיברנו על עולם העבודה של היום. דן מסביר למה המונח "וורק-לייף באלאנס" הוא טעות שעוצרת אותנו מלהגשים את עצמנו. במקום איזון, דן מציע גישה חדשה שמאפשרת לכולנו להיות יותר יצירתיים, מאושרים ומחוברים למה שבאמת חשוב. ומה קורה כשמותג אישי מתנפץ?בחלק השני דן פותח הכל – מתי הבין שהוא מותג, מה קרה לתדמית שלו אחרי פרשת הזיוף באחד המחקרים שלו, איך הוא התמודד עם ביקורות ואכזבות מחברים, קולגות ועיתונאים, כיצד עבר את התקופה הקשה, ומה למד על עצמו, על העולם האקדמי ועל שמחה לאיד.  פרק מעורר מחשבה ויותר מזה- מעוררי השראה.   להזמנות ההרצאה על המהלכים הכי חדשניים בעולם > , להצטרפות ל״הקיצר״ הניוזלטר שמסכם את כל מה שצריך לדעת השבוע על שיווק, חדשנות ופרסום> לעמוד האינסטגרם המתחדש של קריאייטיב פירסט>

אחרי שנים של עריכת תוכן בתוכניות המצליחות של קשת ו"הוט בידור ישראלי" וניהול הקריאייטיב במאקו, דנה לויט עשתה את המעבר לעולמות הסושיאל וכיום מובילה את הקריאייטיב והתוכן של קבוצת פובליסיס. דנה מתארת את גישתה לבריף: "כל בריף הוא כמו כדור צמר. אני מחפשת את החוט שמוביל לסיפור אחר, כזה שמצליח להפתיע גם את הלקוח וגם את הקהל." הגישה הזו מאפשרת לה ליצור רעיונות חכמים גם תחת אילוצים של תקציבים, רגולציה ודרישות לקוחות. זו הייתה הזדמנות מצויינת לדבר ולהתווכח על סושיאל, לנסות להבין האם היא הצליחה ״לפצח״ את התחום, על הקמפיין שלהם שזכה בתחרות של טיקטוק, איך עושים תוכן וסושיאל לרכבת ישראל, איך יודעים איזה תוכן היום מתאים לאיזו פלטפורמה והאם היא מרגישה שהאימפקט של התוצרים שלה, דומה לזה שיצרה כשעבדה בטלוויזיה. דיברנו על תהליך העבודה שלה עם יוצרי התוכן כמו עדן דניאל גבאי ואסתר וואקה, מה היא עושה כשהתוצרים שהיא מקבלת לא לטעמה ואיך האילוצים של תקציבי דיגיטל, רגולציה ודרישות של לקוחות דווקא גורמים לה להיות יותק קריאייטיבית. זווית עמוקה ומעניינת לתחום הסושיאל ממי שהגיעה אליו אחרי ששהייתה אורחת קבועה בפריים טיים. שווה לשמוע.   להזמנו

מה גורם לבמאי ותסריטאי מצליח, מי שחתום על סדרות כמו "הפרלמנט" ו"שוטטות", להיכנס לעולם הפרסום? בפרק הזה אסף הראל חושף את כל מה שקורה מאחורי הקלעים של קריירת הפרסום שלו: מהסיבות שבגללן בכלל נכנס לתחום ("אני אוהב לאמן שריר חדש"), ועד השיטות שבהן הוא פותר תסריטים לא מושלמים – ולעיתים, פשוט מפצח אותם מחדש. אסף מספר איך הצליח להפוך לחבר קבוע בנבחרת המצומצמת של במאי פרסומות עובדים בארץ, על היחסים שלו עם משרדי הפרסום והלקוחות ״יש הרבה דרכים למכור. יש כאילו אתה יכול למכור בלי לדחוף״, מתי הוא מביא כותבים חיצוניים ומה עושים כשהבריף פשוט לא עובד? "לפעמים הלקוח בא ואומר: 'יש לנו שבוע, תוציא מזה משהו.' אני שואל, יש לנו זמן לפצח? ואם אין – אני מתרכז בלהוציא את הכי טוב שאפשר." דיברנו הרבה על קמפיינים שביים לאחרונה, ממכבי, דרך ילו, איקאה ולא דילגנו על נושאים כבדים יותר, כמו סערת וואן זירו, שחשפה את הרגישות הרבה בפרסומות בעידן של ביקורת חברתית ברשתות. "כל בדיחה מישהו ייעלב ממנה," הוא מודה ומשתף מה הוא בכל זאת למד מזה. דיברנו גם על דיגיטל, על הזכורות והאהובות, על ai, על התפקיד החברתי של עולם הפרסום ואפילו קצת על הקריירה שלו בעי

45 שנים, אינסוף מותגים, ותובנות שמגיעות ישר מהלב. פיליפ בולקיה, אחד מאבות המיתוג בישראל, מגיע לשיחה מרתקת ומלאת השראה. הוא חושף איך מיתוג עבר אבולוציה – מימי ה"אינטואיציה מהבטן" ועד לעידן האסטרטגיות המחושבות, ומה באמת קובע אם מותג יחזיק שנים או ייעלם כמו טרנד חולף. בולקיה לא מהסס להעביר ביקורת – גם על משרדי הפרסום: "נדיר שמשרד פרסום לוקח מיתוג ומוסיף רובד יצירתי, לרוב זה הופך למשהו גס מדי." וגם על מעצבים צעירים: "איפה הניצוץ? אני מחכה שיזעזעו אותי." הוא משתף איך רישומים ידניים ואומנות הפכו לכלי עבודה עוצמתי, ולמה בעידן הדיגיטלי "הנייר והצבע עדיין מנצחים את המסכים." ומה הסוד למותג מנצח? לדעתו, זה שילוב של אומץ, אותנטיות, ותהליך שמתמקד במהות, ולא רק באסתטיקה. "מיתוג שלא עומד מאחורי ההבטחה – זה מתכון לאסון," הוא אומר, ומדבר על איך אמנות, פרסום ומיתוג מתנגשים – ולעיתים משלימים זה את זה. פרק שניסה להתמקד בהווה ובכל זאת הפרק לריאיון של סיכום קריירה. להזמנות ההרצאה על המהלכים הכי חדשניים בעולם > להצטרפות ל״הקיצר״ הניוזלטר שמסכם את כל מה שצריך לדעת השבוע על שיווק, חדשנות ופרסום> לעמוד האינסטגרם המתחדש של קריאיי

בפרק הבונוס הזה, יובל פרחי חובש את כובע מנהל הקריאייטיב של פיקוד העורף. השיחה נפתחת בניסיון להבין את תפקידו של יובל בפיקוד העורף, תפקיד אליו נכנס בעקבות הקורונה. הוא מספר על אתגרי תפקידו בהעברת מסרים קריאייטיביים שמצילים חיים ומחייבים רגישות רבה – בין יצירת שגרה לבין מניעת פאניקה בקרב הציבור. במהלך השיחה, יובל מציין דוגמאות לקמפיינים שנעשו בפיקוד העורף, כמו הקמפיין "לחיות לצד ההנחיות," שנועד להניע את הציבור לחזור לעבודה תוך שמירה על ערנות להנחיות הבטיחות. בנוסף, אנחנו דנים באסטרטגיה של קמפיינים יצירתיים כמו "מקום טוב באמצע" שמסביר את החשיבות של מקום מוגן בזמן אזעקה, ואפילו משתף סיפורים מאחורי הקלעים, כמו ההחלטה להמליץ לציבור להצטייד ב-72 שעות מזון ומים בתחילת המלחמה ועל המהומה שהתפתחה בעקבותיה.  הפרק מציג את האיזון שצוות הקריאייטיב של פיקוד העורף נדרש לשמור בין מסרים רציניים לבין הרצון לשלב הומור בפרסומות כדי להקל על הציבור ולקדם מסרים חיוניים, גם במצבי חירום. ולסיום מסביר פרחי כיצד הוא וצוותו מנסים לקדם הבנה ומודעות למצבי חירום תוך שימוש באסטרטגיות פרסום חדשניות. להזמנות ההרצאה על המהלכים הכי חדשניים בעולם &

איך ומתי חוזרים לפרסומות שגרתיות בזמן שכל המדינה במלחמה? מתי מותר להצחיק ואיך עושים את זה כל, כשאתה מנהל קריאייטיב מפונה מהצפון ובמקביל גם מנהל הקריאייטיב של פיקוד העורף? יובל פרחי, מנהל קריאייטיב באדלר חומסקי של תקציבי ענק כמו שטראוס, דיסקונט, דלתא, פלאפון ועוד, משתף בסיפורים ובדילמות של הקמפיינים הגדולים שהוביל בתקופה הסוערת של השנה האחרונה. על הקמפיין של אלפרו שבחר להקליל את האווירה דווקא בזמנים הכי רגישים, והקמפיין ״מי משוגע?״ של דיסקונט, שהדגיש את הרצון של הישראלים לפתוח עסקים בכל מצב וגם, איך נולד קמפיין הביצים של דלתא ואיך הצליח למכור את ״זה סימן בשבילי״ לקמפיין בנושא כל כך רגיש. בהמשך עברנו לדיון סוער על ההבדל בין פרסום קונספטואלי לפרסום מוצרי. איך הוא משלב את סגנון הקריאייטיב שלו במשרד גדול כמו אדלר, כמה הוא מושפע מהסגנון המובהק של המשרד ומה עומד ומאחורי הקמפיינים של פלאפון ו-יס שהוביל והאם יש בהם רעיון גדול או רק מסרים חדים וגימיקים. לסיום דיברנו על פרסום עכשווי וכיצד הקמפיינים משתנים כשהציבור נודד למסכים הדיגיטליים. למה לפרסומות בטלוויזיה יש עדיין מקום כל כך גדול, איך יוצרים חוויית מותג חוצת פלטפור